מצות תלמוד תורה כחובה יום-יומית חייבת לתפוס את מקומה הראוי בסולם הערכים ובסדר היום שלנו. יהדות ללא תורה מתנוונת ומדרדרת. דווקא בימינו, שההשכלה הפכה להיות נורמה מקובלת, לא ייתכן שההשכלה התורנית תפגר אחרי זו הכללית. עיוותים רבים בהשקפת העולם ובסדרי החיים נובעים מנתק מלימוד קבוע של תורה. משמעויות שונות מיחסים לרעיון “תורה ועבודה”. אולם תורה כפשוטה, של לימוד קבוע, מה תהא עליה?! כשם שיהודי חייב בתפילה 3 פעמים ביום כך הוא חייב להיות שותף קבוע במסגרת לימודית כל שהיא. כשם שאין להעלות על הדעת מקום ללא מניין קבוע כך לא ייתכן שלא היה בו לימוד יומי קבוע. ואין מסגרת קבועה ומחייבת יותר מזו של הדף היומי.
ר’ משה פינשטיין זצ”ל(בעל האגרות משה ז”ל) היה אומר שישנם שני מעצורים עיקריים להצלחה בלימוד, האחד, חוסר תפסית ערכה הבלתי ניתן למדידה של התורה והשני רפיון רוח מאחר שאינו מצליח כפי שציפה מעצמו. הוא היה אומר, שמי שמתמסר ללימודיו בהתמדה לעולם לא יפול לתוך עצבות ורפיון רוח. שנאמר: “יגעת ומצאת תאמין”